המאבק בחימום זכוכית Low-E בפורמט רחב
אם אי פעם ניסיתם לחמם זכוכית Low-E בפורמט רחב, אתם יודעים כמה קשה זה יכול להיות – ישנם “נקודות קרות” בזכוכית. זה קורה בדרך כלל כי משתמשים במספר רב של נורות קצרות שמחוברות זו לזו. החיבורים האלו יוצרים “פערים” בהפצת החום, מה שעלול לפגוע באיכות החימום.
כדי לפתור בעיה זו, התחלנו להשתמש במערכות אינפרא-אדום בעלות צינור אחד באורך של 3 מטרים. אין חיבורים – רק קו אחד של חום עקבי.
הגדרת רמת החום הנכונה
העניין הוא שאי אפשר פשוט להאריך את החוט החשמלי לאורך של 3 מטרים ולהניח שזה יספיק. ההתנגדות החשמלית משתנה. אם ההספק נמוך מדי, הקצוות של הזכוכית יישארו קרים. אם ההספק גבוה מדי, החוט עלול להישרף במהירות.
אנו משקיעים הרבה זמן באיזון ההתנגדות החשמלית. זו משימה לא פשוטה, אך זו הדרך היחידה להבטיח שהחום יהיה אחיד מקצה לקצה.
גורם השבירות
צינור קוורץ באורך 3 מטרים הוא חפץ עדין מאוד. אם לא תתמכו בו כראוי, הוא עלול להישבר תחת משקלו שלו. אנו משתמשים בקוורץ באיכות גבוהה כדי להתמודד עם ההתרחבות, אך הסוד האמיתי נמצא באופן ההרכבה של הצינור.
היזהרו עם המשקופים שבהם מורכב הצינור. אם יש נקודת לחץ אחת בלבד או עומס מכני במהלך ההרכבה, הצינור עלול להישבר מיד כשהוא יתחמם. זה קול מעצבן מאוד.
ההתמודדויות
יש כמה יתרונות בשימוש בצינורות ארוכים אלו. תיבת הבקרה שלכם נשארת נקייה יותר, מכיוון שיש פחות חיבורים חשמליים שצריך לחבר. זה הופך את כל המערכת לפשוטה יותר.
אך יש גם חיסרון: מכיוון שזה צינור אחד, יש נקודת כישלון אחת בלבד. אם חלק קטן מהצינור נשבר, כל המערכת תפסיק לעבוד. אי אפשר פשוט לתקן את הצינור.
עצתי? החזיקו כמה צינורות חלופיים במקום. זה טוב יותר מאשר להתמודד עם מערכת שלא עובדת. כמו כן, ודאו שמערכת הקירור שלכם חזקה מספיק כדי להתמודד עם כל החום שנוצר בנקודה אחת.