למה רוב המחממים החיצוניים נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
אם אי פעם ניהלתם מקום בחוץ, אתם יודעים איזו בעיה זו. החוץ הוא בעצם “אזור קרב” עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האוויר המלוח, הגשמים הפתאומיים ושינויי הטמפרטורה הדרסטיים, רוב רכיבי החימום פשוט לא מצליחים לעמוד בעומס. הם נפגעים, עובדים לא יציב, ובסוף פשוט נהרסים.
נמאס לנו לראות את המחממים נהרסים מוקדם מדי, לכן בדקנו את שני הגורמים העיקריים שגורמים לכך: ערפל ומים.
המאבק נגד הערפל
הבעיה עם נורות אינפרא-אדום היא שכאשר הן נהיות חמות מאוד, הן נכבות בפתאומיות. הן מתקררות במהירות, וזה יוצר נקודת טל על גבי צינור הקוורץ. המים נדבקים לזכוכית, והמינרלים שבמים נערמים שם. לאחר זמן מה, הצינור נהיה מעורפל, ואינך מקבל את כמות החום הדרושה. גרוע מכך, נקודות הלחות האלו יכולות לגרום לסדקים בזכוכית.
פתרנו את זה על ידי טיפול מיוחד בפני השטח של הקוורץ, ועיצוב מחודש של המארז כך שהאוויר יוכל לעבור דרכו ולהסיר את הטל במהירות. בצורה כזו, אין ערפל, אין סדקים – רק חום יציב.
מניעת חדירת מים
מים וחשמל? זו שילוב לא טוב. בדרך כלל, גשם או טיפות מים מהצוותים שמנקים את המקום חודרים לטרמינלי החיבור, וכך נוצר מקצר חשמלי.
לא הסתפקנו רק בהוספת בורגים. חיזקנו את החוסמים והגומיות בכל נקודת חיבור. הקדשנו תשומת לב מיוחדת למקום בו המחזיק של הנורה נפגש עם המארז. במקום שהמים יצטברו שם, העיצוב שלנו מסלק את הנוזלים מהחלקים החשמליים של המכשיר.
הקושי
אני אהיה כנה איתכם: זה גורם למכשירים להיות כבדים יותר. זה גם עולה קצת יותר בהתחלה. חשוב שהמחזיקים של המכשיר יהיו מחוברים למשהו חזק שיכול לשאת את המשקל הנוסף.
אבל זה שווה את זה. אין צורך להחליף את הנורה בכל עונה. זו ההבדל בין רכישת מחמם זול שנה אחר שנה לבין רכישת מחמם שיחזיק מעמד לאורך זמן.